שיעורי האלימות של גברים כלפי נשים, על סוגיה השונים, גבוהים ביותר ואלימות מינית בפרט צובעת את מרחבי חייהן השונים של נשים מגיל צעיר. לא כל נערה ואישה מותקפות מינית, אולם כמעט כל נערה ואישה מאוימות על ידי הפוטנציאל להטרדה ולתקיפה מינית.
אלימות כלפי נשים מושתתת על אי-שוויון וסדר חברתי מפלה כלפי נשים שעדיין ארוכה הדרך לפתרונם. אלימות כלפי נשים קשורה לאפליה ולנחיתות כלכלית של נשים. נשים בישראל עניות יותר ומרוויחות פחות מגברים באופן משמעותי. אלימות כלפי נשים מחוללת עוני ותלות כלכלית בבן זוג ובמדינה; התלות הכלכלית של נשים בבן זוגן האלים גוברת נוכח היעדר הזדמנויות כלכליות לנשים ומדיניות רווחה, אשר אינה תומכת דייה בביטחונן הכלכלי. כל אלו מסלימים על רקע הצטלבות של מצבי שוליות נוספים, כגון גזענות או אפליה על רקע מצב בריאותי או נטיה מינית. כך גדל הסיכוי של נשים בכלל, ונשים מקבוצות מיעוט בפרט, ליפול למלכודת הכפולה של עוני ושל אלימות, וקטנים סיכוייהן לפתח עצמאות כלכלית שתעזור להן להיחלץ מהאלימות."
הפיתרון שהעצומה מציעה
עלינו להתחייב כפרטים וכקהילה לתרום למניעה של אלימות ופגיעה פיסית, מינית וכלכלית בנערות ובנשים, וכמובן גם בנערים ובגברים. זוהי אג'נדה חברתית מוסרית של נשים וגברים כאחד – ככל שיתרחבו השורות של נשים וגברים, המשתפים פעולה במאבק הזה, כך נוכל להפחית את האלימות, הניצול, העוני והתלות מהם סובלות נערות ונשים כה רבות בחברה שלנו. התמודדות עם אלימות כלפי נשים מחייבת סיוע רגשי וחומרי ישיר, תמיכה בפיתוח בטחון ועצמאות כלכליים ושינוי מבנים חברתיים כגון דיכוי מגדרי, מעמדי וגזעי התורמים לקיומה ולשימורה של האלימות.