גירוש מחבלים משפחותיהם ותומכיהם מהארץ

חוק גירוש משפחות מחבלים, התש"ף–2020

הגדרות

1.

בחוק זה –

"בן משפחה" – אב, אם, אח, אחות, בן, בת;

"מחבל" – אדם שהוא פעיל טרור כהגדרתו בחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח-2018[1];

"מעשה טרור" ­– כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016[2];

"השר" – שר הפנים.

גירוש בן משפחה

2.

נוכח השר כי בן משפחה של מחבל ידע מראש על תוכניתו לבצע מעשה טרור, הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה הטרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה הטרור, רשאי הוא להורות על גירוש אותו בן משפחה מחוץ למדינת ישראל או לשטחים בשליטתה.

חובת שימוע

3.

החלטת השר לפי סעיף 2 תינתן לאחר שימוע.

דברי הסבר

הטרור אינו מכיר כל גבולות, חוקים או קווים אדומים, ועל כן עלינו למצוא כלים חדשים וקיצוניים להילחם בו. ממחקרים שונים שנעשו הן על ידי המטה לביטחון לאומי והן על ידי צה"ל לאורך השנים בעניינם של עשרות מחבלים מתאבדים, עלה כי החשש היחיד של המחבלים המתאבדים יהיה מה יהא על בני משפחותיהם לאחר הפיגוע. אין כל ספק שמחבלים רבים ימנעו מביצוע פיגוע ככל שידעו שבני משפחותיהם ייענשו על כך. תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, וכן מערכת המשפט, הכירו בהרס בתי מחבלים בו נפגעים שאר בני המשפחה הגרעינית כאמצעי חוקי לחלוטין. לצערנו, אמצעי זה אינו מספיק ולא מהווה הרתעה מתאימה. בגירוש בני המשפחה הגרעינית אין כל ספק שתושלם חבילת ההרתעה שתרתיע מחבלים וכן תגרום לבני משפחות המחבלים למנוע מילדיהם לבצע פיגוע זה. גירוש משפחות המחבלים יציל במבט צופה פני עתיד את חייהם של אזרחי ישראל