חתמו ושתפו!
בחודשים האחרונים, ציבור הרופאות והרופאים המתמחים, התגייס יחד עם המוני ישראל אל המילואים. קו ראשון בחזית עם יתר הלוחמים. כאשר לנגד עיננו בריאות הנפש והגוף של חיילינו ובטחון המדינה. בזמן כתיבת שורות אלה, חלקנו עודנו בחזית, עם הכוחות הלוחמים ולמענם, ברצועת עזה בגזרה הצפונית ובאיו"ש, ונמשיך לעשות כן, ככל שנידרש, על מנת לתת את המענה הרפואי הטוב ביותר לחיילים ולחיילות שלנו בימי הקרב הקשים שעוד צפויים לנו, בדיוק כפי שעשינו עד כה.
ואולם, בזמן שאנחנו, בחוד החנית של המלחמה, הן בחזית והן בביה"ח בעורף. ההרגשה הכללית היא שהופקרנו ע"י המועצה המדעית של הר"י.
מתווה הבחינות החדש, פוגע בנו ובהתמחות שלנו ומסכן את העתיד המקצועי שלנו, של הרופאים שבני או בנות זוגם היו במילואים, וכן את עתידם של מתמחים שנשארו במחלקות לא מאויישות בשל המלחמה.
המתווה המוצע, פוגע אנושות במורל, בנכונות לחזור לשירות המילואים, וכן בהסכם החברתי הלא כתוב שמחבר את כולנו בעיתות שכאלה.
הפיתרון שהעצומה מציעה
אנו מתאגדים כעת על מנת לדרוש תיקון המעוות בתחומים הבאים:
1. בחינות שלב א' הוקדמו בכ-חודש ימים (בנוסף לימים שאבדו בשל המלחמה והשירות) – הדבר נובע מצרכים טכניים ובירוקרטיים שניתנים לפתרון ברמת הפקידות בהר"י. יש להחזירם למועדם המקורי.
2. בני.בנות הזוג של מילואמניקים – עובדים בתורנויות 26 שעות, בנוסף לניהול הבית, על כל המשמעויות הכרוכות בכך – ונדרשים ללמידה סדירה כאילו מדובר בימי שגרה. יש להקים מנגנון תמיכה – לדוגמה פקטור של 10 נקודות/ מתן ימי למידה נוספים, או כל פתרון אחר שיאפשר הקלה מסויימת נוכח המצב החריג בו אנחנו נמצאים.
3. יש להכריז כי פז"ם המילואים במלחמה הנוכחית יוכר במלואו לטובת ההתמחות. לא יתכן כי נידרש לשלם מחיר של הארכת ההתמחות על נכונותנו להקריב עבור המדינה.
4. יש להחזיר את ימי החופש בתשלום לפני הבחינות, כפי שהיה נהוג עד כה (ועל פי הסכמי השכר). במתווה שפרסמה המועצה המדעית ישנה התנערות מהנוהג והחובה הזו.
5. לנבחנים בבחינות העל, הצפויות להתקיים במהלך החודשים מרץ ואפריל, פשוט אין זמן ללמוד! חלקם שוחחרו זה עתה וחלקם בשירות פעיל, בעוד המועד הבא לביצוע הבחינה הוא בעוד יותר משנה. אם מתעקשים להותיר את התאריכים הנוכחיים, יש ליצור מיקוד ברור ואחיד של החומר הנדרש למבחן הקרוב/ להוריד את סף המעבר, וכן להוסיף מועד בחינה בהמשך השנה הנוכחית.
בחמשת הנקודות הללו, מגולמת המחוייבות של המערכת כלפי הרופאות והרופאים המילואימניקים שמסכנים את חייהם במהלך הלחימה. כמו שאנחנו מתגייסים כרופאים למאמץ המלחמתי, ככה אנחנו מצפים מחברי המועצה המדעית להתגייס ולהשקיע מאמצים נוספים כדי לתמוך בנו, בזמן שאנו נושאים בנטל. אלו ימי חירום ואנו מצפים לפתרונות פרקטיים שישקפו את ההכרה של כל הגורמים בכך שאלו לא ימי שגרה. וכלל, יש לוודא שהנושא יוסדר מעתה ולתמיד, באשר להתנהלות בתקופות חירום כאמור, ביחס להתמחות של הרופאות והרופאים אשר משרתים במילואים/ מתמחים שבני.ות זוגם.ן משרתי מילואים, מתוך הבנה כי הלחימה צפויה להיות ארוכה.
יצויין עוד, כי הטענה הנשמעת כאילו מענה לדרישות הללו, יפגע באיכות ההכשרה, היא משוללת כל יסוד. זוהי אמירה ריקה מתוכן שנועדה רק כדי לאפשר את ההתנהלות המקוממת כלפינו. במקום לעשות כל מה שניתן על מנת לסייע, על מנת שהמערכת תתאים את מתווה הבחינות ו/או ההקלות הנדרשות, למצב החירום המתמשך, קורה בדיוק ההפך. בזמן שאנחנו נלחמים בחזית, המועצה המדעית של הר"י, נלחמת בנו.
חתמו ושתפו!