במהלך השנים האחרונות מתחוללת בישראל סערת רוחות סביב הכוונה לגרש כ2000 ילדי עובדים זרים שרובם נולדו בישראל, גדלו בישראל, חבריהם ישראלים ורובם דוברי עברית.
בעיה זו נגעה בנו ועוררה בנו עניין רב, אנו רואים בדבר מעשה שאינו הומאני מאחר שהילדים חיו בארץ ישראל תקופה ניכרת, התרגלו לאורח החיים ורואים בישראל כמולדתם, וגירושם מהווה תלישתם מהמסגרת שהכירו עד כה - הן מבחינה תרבותית, לימודית וחברתית. בנוסף, הדבר נעשה תוך שלילת זכותם הטבעית של חופש התנועה הנגזרת מהזכות לחירות.
על ישראל לכבד את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד עליה היא חתומה. בעניין ילדי מהגרי עבודה, האמנה קובעת כי "הילד יירשם תיכף לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות...". מדינות רבות בעולם - בהן ארה"ב, קנדה, מדינות דרום אמריקה ואפילו פקיסטן - נוהגות כך, ומעניקות לילדים אזרחות מיידית עם לידתם.
הפיתרון שהעצומה מציעה
אנו מצפים ממשלת ישראל לתת מעמד חוקי לילדי העובדים הזרים שגרים בישראל, תוך סיפוק צורכיהם הבסיסיים, מתן השכלה, בריאות, דיור וקיום בכבוד. על כן צריכה המדינה לקבל החלטה ולהעביר חוק המאשר כי ילדים הנולדים בשטחה של המדינה והוריהם במעמד חוקי בארץ, תהיה באפשרותם לקבל אזרחות. במידה ונצליח, יוכלו אותם ילדים לחיות בלי פחד מגירוש, ללא מעצרים, במדינה מפותחת עם תנאים, עם חבריהם ובשפה אותה למדו פה בישראל, עברית.