העם יוצא לבחור את המנהיגים שלו בבחירות דמוקרטיות שהוא יודע מראש את מצע הבחירות ולמרות שהנבחרים וחברי הכנסת נבחרים כדת וכדין, באים חמשה עשר שופטי עליון שלא נבחרו בשום בחירה אלא מינו איש את חברו בשיטה הסניוריתית והם באים ומבטלים את רצון הבוחר על ידי כך שמבטלים חוקים שחוקקה הכנסת כדת וכדין. בעצם יוצא מצב הבסורדי שבו העם הולך לבחירות, ומי שמחליט בפועל זה לא הכנסת והממשלה אלא שופטי בית המשפט העליון בכנסת מחוקקים חוקים לטובת האזרח ובאים שופטי העליון ומחליטים לבטל את החוקים.
הפיתרון שהעצומה מציעה
חייבים וכמה שיותר מהר את הרפורמה במערכת המשפט על מנת לתת כוח לכנסת ולממשלה שנבחרו כחוק על ידי רוב מוחלט כדי לקיים חוקים ולחוקק חוקים חדשים לטובת האזרח. ולא שיקום גוף עליון מתנשא ומנוקר שיחבל בהחלטות הכנסת למרוץ שמעולם הגוף הזה לא נבחר ולא הועמד לבחירה. משום שאם הכנסת והממשלה חוקקו חוקים לא ראויים תמיד ניתן להחליפן באנשים אחרים בבחירות חוקיות. אבל את שופטי העליון שמועלם לא נבחרו, אלא השופטים בחרו את חבריהם הדומים להם ובאותה משנה פוליטית.
אותם אי אפשר להחליף ושכך יוצא מצב שבו האזרח הולך לבחירות בוחר ממשלה וחברי כנסת ובפועל מי שמחליט בכל ההחלטות הדרמטיות הוא בעצם בית המשפט העליון שרוח פסיקותיו ההפך המוחלט מדעת הרוב הבוחר.
המצב הזה חייב להיפסק ורפורמת המשפט בא להעמיד במקומם הראוי את חברי בית המשפט העליון ולהחזיר לממשלה ישות הכוח שקיבלה על ידי בוחריה.