ערב ראש השנה, מצפה רמון. האיש שבית המשפט אסר לפרסם את שמו, ע״פ החשד, הכה קשות את אשתו, שירה משה, דקר אותה כעשרים פעמים והיכה אותה במערוך. הכל לעיני בנם בן השנה וחצי.
בעוד שירה שהובהלה לבית החולים במצב קשה דרשה לפרסם את שמו ואת שמה, בית המשפט לא שעה לבקשת הקורבן והקשיב לתוקף לכאורה.
בהארכת המעצר מול השופט ג׳ורג׳ אמוראי טען החשוד בניסיון הרצח כי ״הכי קל להרוס קריירה של 45 שנה״. הוא המשיך וציין כי הוריו מבוגרים וכי הוא לא צריך (את) כל מפח הנפש הזה״. בתגובה לדבריו, השופט פנה אליו ואמר ״תודה, אמרת דברים חשובים״. אמר ואישר את צו איסור הפרסום.
הפיתרון שהעצומה מציעה
פרסום שמו של החשוד הוא לא רק מן הצדק.
אין המטרה לשפוט אותו בבית דין של הרשתות החברתיות, את זה יעשה בית המשפט הנכבד. עם זאת, יש בפרסום חשיבות ציבורית וכבר נקבע שבמקום אשר יש בו חשיבות ציבורית בתי המשפט ייטו לאשר את הפרסום.
החשיבות הציבורית במקרה הזה ברורה. המסר מצו הפרסום הזה לנשים נפגעות אלימות הוא מסר שמדכא אותן מלהשמיע את קולן. אי הפרסום פוגע בהרתעה שממילא אינה קיימת דיה של תוקפים פוטנציאליים. ולבסוף, פרסום שמו של התוקף עשוי להביא לקורבנות נוספים (במידה וכאלה בנמצא) שיפנו אל הרשויות.
אם בית המשפט לא נתן לשירה גב, אנחנו נהיה הגב שלה. אנא חתמו!
https://www.instagram.com/p/CFm6p65Hpth/?igshid=gtrrf30vrz33