בישראל של המאה 21, המחשיבה את עצמה מדינה דמוקרטית, מתקדמת וליברלית, עדיין אין אפשרות לזוגות גאים להינשא בארץ.
זאת בעקבות הסכם הסטטוס קוו שבמסגרתו נחקק חוק בתי הדין הרבניים (1953) בו נקבע כי עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים, ושנישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.
כידוע, דין תורה אינו כולל בתוכו זוגות לה"טבים, והם נותרים ללא מענה. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לטוס לח"ול על מנת להתחתן- וההתמודדות עם הבירוקרטיה הישראלית המתישה על מנת שזוגות שנישאו בח"ול יוכרו גם בארץ כזוג נשוי ויהנו מההטבות הכלכליות וחברתיות שנלוות לטייטל לא מגיעה לאף זוג ששואף בסך הכל להינשא.
ישראל היא מדינה דמוקרטית, ולכן, כאזרחי המדינה, להטב"ים שווים בפני החוק, ומגיעות להם זכויות טבעיות בסיסיות כמו לכל שאר תושבי המדינה. על כן, אי מתן אפשרות לזוגות להטב"ים להינשא בישראל מהווה פגיעה חמורה בזכות אדם רבות - כגון פגיעה בזכותם הבסיסית לשיוון, לחירות, חופש מדת וגוררת אפליה פסולה על רקע נטייתם המינית.
הפיתרון שהעצומה מציעה
הפיתרון שאנו מציעים היינו הגשת הצעת חוק למתן אפשרות לנישואים אזרחיים במדינת ישראל.
הכרה של הרבנות בנישואים גאים ומתן אפשרות לבתי הדין הרבניים להשיא גם זוגות להט"בים אינה אפשרות ריאלית, שכן זהו מוסד מסורתי, שאיך נאמר- לא פתוח במיוחד לרעיונות ליברלים ומודרניים כמו זה.
לכן, יצירת אלטרנטיבה חוקית והגיונית לנישואים ברבנות בדמות נישואים אזרחיים מהווה הפתרון היחיד.
לנישואים אזרחים במדינה כפתרון לבעיה הנ"ל יש יתרונות רבים, בינהם מתן תוקף משפטי לנישואים חד מיניים בישראל (כלומר שהזוגות יכלו לקבל את אותן זכויות כלכליות וחברתיות שניתנות לזוגות הטרוסקסואלים שנישאו ברבנות), צמצום הפערים בין זוגות גאים ממעמד סוציואקונומי ביניוני-גבוה שיכולים להרשות לעצמם טיסה לחו"ל לצורךנישואים לבין אלו שלא, ותחושת שיוויון כללית שחשבותה במדינה דמוקרטית יקרת ערך.
אם נצליח להגיש את הצעת החוק וזו תעבור ותמומש לכדי חוק מעשי מדינת ישראל כולה תהפוך מקום דמוקרטי, ליברלי, שיוויוני וטוב יותר לחיות בו. מיותר לציין שלא רק זוגות גאים יכולו להנות מהאפשרות להינשא בנישואים אזרחיים אלה כל אזרחי המדינה וכך תקודם הזכות לחירות, חופש מחשבה ומצפון, חופש דת ומדת הבסיסיים במדינה דמוקרטית כמו ישראל ותמוגר הכפייה הדתית שבאה לידי ביטוי בבלעדיות של הרבנות על מוסד הנישואים בישראל.
ואם לא, נמשיך להאבק למען זכותם הבסיסית של להטב"ים להינשא במדינה באמצעות מציאת פיתרונות יצירתיים נוספים, נמשיך לפעול על מנת להפעיל לחץ ציבורי על הממשלה באמצעות אמצעי התקשורת, רשתות חברתיות וכן הלאה.