הסיבה המרכזית של כל הסטודנטיות במכללה הוא הפחד והחששות ממספר דברים:
1. הנסיעות. אנחנו מגיעות מכל הארץ, חלקן מהדרום המאויים כפליים. כרגע אין תחב״צ מסודר וזה הופך כל נסיעה לסיוט, שאלו לכשעצמן סכנת נפשות של ממש לשהות בחוץ ואנחנו גם בשעון חורף ומחשיך מוקדם, מה שמוסיף לחרדה.
2. הטרמפים. (תודה רבה על היוזמה של השאטלים, זה באמת מפחית את הצורך בטרמפים, עם זאת זה לא מן הנמנע כמו שתמיד צריך אותם למרות ההסעות). הם סכנה אחת גדולה במשך כל השנה, ובפרט בזמן מלחמה. הן מבחינת הרעיון והן מבחינת השהות שנמצאים בשטחים פתוחים בלי מיגוניות.
3. השהות במכללה. איפה יש מרחבים מוגנים? הם מכילים את כולם? אמורים לרוץ בזמן אזעקה במדרגות (כמות לא מבוטלת של בנות) לתוך הממ״דים?
בתוך כל זה כולנו נמצאים בחרדה וכל יציאה מהבית היא קשה ומסובכת.
הפיתרון שהעצומה מציעה
הפיתרון- להמשיך ללמוד בזום עד שכל האונברסיטאות והמכללות בארץ חוזרות ללימודים פרונטליים רשמיים. (וגם כאות הזדהות)
בנוסף יש לזום המון יתרונות, בינהם:
השיעורים הקצרים מצויינים, עושים חשק להתרכז ולא מאבדים את המרצה או הנושא. יש הקשבה וריכוז.
זה נותן מרווח זמן לכל כך הרבה דברים שאפשר לעשות, מה שבעצם פשוט נחמד לכל הסטודנטיות במשך היום.
אנחנו מדברות בשם שנה ג' בה הלימודים מתקיימים במשך יומיים בלבד (!)
הלימודים התנהלו כסדרם גם דרך הזום
ואם הדרכים עדיין לא שלוות מספיק, אין סיבה להתנייד פעמיים בשבוע..
בבקשה תתחשבו. זה באמת חשוב לכולנו🙏🏻
תודה רבה!