בשנים האחרונות מתפרסמים סיפורים רבים בנוגע לאלימות ופגיעה בחסרי ישע ברחבי הארץ. לאחרונה דווח כי 39% מהדיווחים הנוגעים לקטינים ו19% מהדיווחים הנוגעים לזקנים, שלכאורה נפגעו, לא היו מוכרים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות וממילא לא נחקרו, כך שהנפגעים לא קיבלו את ההגנה והטיפול שנזקקו להם.
אנחנו, תלמידות כיתה יב בבית ספר דרור, חקרנו את בעיית האלימות כלפי חסרי ישע, והגענו למסקנה שהיא רחבת היקף, ובלי העלאת מודעות הציבור לתופעה והגברת אכיפתה לא נוכל למגר אותה או לפחות להפחית אותה משמעותית.
חסר ישע אינו מסוגל לדאוג לבריאותו ולהגן על הצרכים הבסיסיים שלו. בדרך כלל המצב הוא כאשר אדם הוא פעוט/ קטין/ קשיש/ בעל מוגבלות פיזית או נפשית. למען שמירה על חסרי ישע חוקק חוק "פגיעה בקטינים ובחסרי ישע תשל"ז-1977" הקובע מספר סעיפים שעל פיהם יש להתנהל. החוק מפרט את העונש במקרים של התעללות בחסר ישע לפי מידת הפגיעה והקרבה לנפגע.
התקיפה יכולה להיות תקיפה פיזית, פסיכולוגית או מינית וכוללת גם הזנחה. הפגיעה נגרמת גם מצד גורמים סמכותיים כמו רופאים, אנשי חינוך, מטפלים ועוד, וגם מצד אנשים קרובים לחסרי הישע כמו הורה, אח/ות או קרוב משפחה רחוק יותר.
עקב חוסר יכולתם של חסרי הישע להגיב ולהתגונן מפני תקיפות אלו, במקרים רבים מועצם אופי התקיפה ותדירותה ולעיתים תקופות נגמרות בחבלה ופגיעה לטווח ארוך, ואף למוות!