אנחנו, חניכי דילר אשקלון, מרגישים כעס, תסכול ועצב גדול על כך שהקונגרס התבטל עבורנו.
עברנו שנה קשה – מלחמה, אובדן, חוסר ודאות, טילים ופחד יומיומי. חיכינו לקונגרס כנקודת שיא, כמפגש שיאפשר לנו לחוות אחדות, משמעות וחיבור עם השותפים האמריקאים שלנו – והכל נעלם ברגע.
האכזבה שלנו רק גדלה כששמענו שחברינו מהתוכנית כן טסים ללוס אנג’לס ונפגשים שם. זה יוצר תחושת ניתוק, כאילו הסיפור שלנו פחות חשוב
הפיתרון שהעצומה מציעה
לשלוח אותנו כקבוצה לחו”ל – למשל לארצות הברית – כדי שנוכל לפגוש את השותפים שלנו, לקחת חלק בחוויה דומה, ולהרגיש שגם הקול שלנו נשמע.
זה לא רק עניין של טיול – זה עניין של צדק, של סגירת מעגל, של הכרה בחוויות שעברנו ובמחויבות שלנו לתוכנית