פתרון לסוגיית גיוס החרדים לצה"ל

ראשית נתחיל בהצגת הסוגיה. בישראל בני ובנות נוער של החברה החרדית לא מתגייסים לצבא, ובכך נפגע השוויון בנטל. בנוסף, הצבא מתקשה ליישם את החוק על כלל האוכלוסייה באופן שוויוני ובכך נפגעת הזכות לשוויון. סוגיה זו שנויה במחלקות במדינתנו, בעיקר בין הציבור החילוני לציבור החרדים, ובשנים האחרונות נושא זה הועלה בכנסת ובתקשורת פעמים רבות. השסע נפער בין הציבור החרדי, לציבור החילוני במדינה וניתן לראות זאת דרך הפגנות שהחרדים מקיימים כנגד חוק הגיוס, והפגנות כנגדם מהצד החילוני שדורש שוויון. בנוסף, ניתן לראות את השסע גם בכנסת ישראל, שגורם למחלוקות בין שרי הממשלה והמפלגות השונות. נכון להיום קיים במדינה חוק גיוס חובה, המחייב את כל אזרחי המדינה הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.

מחד גיסא, רוב המיעוט החרדי מתנגד בתוקף לגיוס ממניעים דתיים. על פי הזכויות הטבעיות של כל אדם, חופש הדת הוא החופש של כל אדם לבחור בדת מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, ולהימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת. החרדים מאמינים כי עליהם לעבוד את האל בכל עת, ללמוד תורה ולקיים מצוות, ולכן הם אינם דוגלים בגיוס לצה"ל. מאידך גיסא, הציבור החילוני מתנגד לטענות החרדים ממספר בחינות. ראשית, על פי עקרון שלטון החוק, כלל האזרחים וכלל רשויות החוק כפופים לאותם חוקים שהתקבלו בדרך דמוקרטית על ידי רשות מחוקקת שקיבלה את כוחה בבחירות דמוקרטיות. החרדים מסרבים להתגייס לצבא, ובכך הם פוגעים בעקרון שלטון החוק. שנית, על פי הזכות לשוויון, החוק אמור להיות שוויוני, ולהיאכף באופן שווה, ללא הבדל גזע, מין, שפה, לאום, דת, השקפה פוליטית ואידאולוגיה. הצבא מתקשה ליישם את החוק על כלל האוכלוסייה באופן שוויוני, ובכך נפגעת הזכות לשוויון של החילונים.