בזמן האחרון, התגלתה תופעה מעניינת ומוזרה.
המוטציה הידועה לשמצה "נוגה", אימצה מוטו חדש - "להעיר, להעיר, להעיר". על כל דבר שאנו אומרים לה, היא אומרת את הדבר הפוך, מתחמקת ו/או עונה בעלבון כמו "סתמי תפה" ו/או חיקוי צחוק אנפיסי.
הנה כמה דוגמאות להתנהגות המעליבה והדוחה שלה:
1. "איזו סדרה את רואה עכשיו?". נוגה: "סדרה".
"לאן את הולכת?". נוגה: "הולכת".
2. *אזעקה באילת* - ליאם: "זה תימן", נוגה: "זה חמאס". ליאם: *מקריא דיווח על כך שתימן ירתה על אילת*, נוגה: "מי אמר?".
במידה ונגיד שחמאס הם ארגון טרור, נוגה תהיה שם כדי להגיד שהם לוחמי חופש. למה? כי כל מה שנגיד - היא תגיד את ההפך.
3. נוגה: "האבי שוטגאן זה חרא". רונה: "אבל אני טובה איתו, אולי זה אומר שאת גרועה ולא הנשק?". נוגה: "לא, הנשק חרא."
4. רונה: *מראה את העבודה במתמטיקה עליה עבדה במשך שעות, בה למדה בעצמה נושא שלא למדה בבית הספר ותרגלה אותו.* נוגה: "אני כתבתי בשיעור אחד במתמטיקה 5 עמודים".
על פי דוקטורים מוסמכים, התנהגות מס' 4 קורית עקב התנשאות בורה של המוטציה, ניסיון עלוב לצאת חכמה ואף קנאה.
לסיכום:
המוטציה תמיד תמצא על מה להעיר, על מה להתנגד ואיך להתחמק כאשר מתעמתים איתה על כך.