אין צורך להכביר במילים על השלכות משבר הקורונה על כלל המשק ועל כלל העובדים. נושאים אלו נמצאים על שולחנם של לשכת עורכי הדין, משרד המשפטים ונציבות הסתדרות העובדים, מזה זמן. במסגרת זאת יש צורך בהתייחסות ייחודית לאוכלוסיית המתמחים במשפטים במגזר הציבורי.
התמחות במשפטים נמשכת כיום שנה אחת ובמסגרתה אנו המתמחים בשירות הציבורי מועסקים כעובדים במשרה מלאה. המשכורת שלנו היא משכורת נמוכה, סביב שכר המינימום, ובנוסף לכך יש לנו מעט ימי חופשה מכיוון ואנו עובדים זמניים לשנה אחת בלבד ואין לנו ימי חופשה עתידיים שניתן לקזז מהם.
במהלך תקופת החירום בעקבות משבר מגפת "הקורונה", כל המתמתחים במגזר הציבורי הוצאו לחופשה כפויה, והיד עוד נטויה. ראשית יש לציין שמהלך זה פגע בהכשרה שלנו כמתמחים ובהכרה בהתמחות שלנו כאמור.
כעת אנו נופלים בין הכיסאות, בהיעדר ימי חופשה כלל וימי חופשה עתידיים שניתן לקזז מהם.
בהסכם הקיבוצי מיום 18.3.20, הוקמה בסעיף 6 להסכם, קרן ימי חופשה לטובת העובדים שאין ברשותם יתרה מספקת של ימי חופשה לניצול בתקופת ההסכם. הכל בהתאם לכללים שיעוגנו בהסכם הקיבוצי.
מאז ההסכם חלפו 6 חודשים, והמדינה עדיין לא העבירה לידי ההסתדרות נוסח של ההסכם הקיבוצי המעגן את כללי קרן החופשה ביחס לעובדים בשירות המדינה.
מדובר בהפרה גסה הפוגעת במתמחים קשות.
המדינה מתכננת לקזז את ימי החופשה שירדו לנו בחגים הקרובים כחיוב בשכר ולחילופין ישנה אפשרות שנגיע ונעבוד.
השאלה שנשאלת היא מדוע אנו צריכים להשלים ימים אלה כאשר על פי החוק מגיע לנו ימי חופשה כפי כל עובד מהשורה בין במגזר הציבורי ובין בפרטי.
לא צריך להיות משפטנים על מנת להבין שמדובר בהפרה גסה של החוק.
לשכת עורכי הדין לא מוציאה הנחיות חדשות ולא נתנה התייחסות מלאה ומפורשת לעניין ימי החופשה של המתמחים.