שלום וברכה ד"ר הראל מליחי.
אני סטודנטית שנה ב' ביעוץ חינוכי.
זכיתי ללמוד אתך בסמסטר הקודם את הקורס הילד והמשפחה.. ואני בטוחה שהדברים שאכתוב לפניך יכנסו לליבך ותבין את חשיבות הדברים שעוברים עלינו , הסטודנטיות בימים אלו.
אני מניחה שאתה מקבל פניות בנושא הלימודים באופן פרונטלי בהמשך הסמסטר האחרון.
אני מצטרפת לחברותיי לספסל הלימודים וכותבת כעת גם בשמן. אני באמת מנסה להבין את העיקרון שעומד מאחורי העקשנות לחזרה ללמידה פרונטלית. אנחנו כבר בסמסטר האחרון! עד כה הוכחנו את הצלחת הלמידה מרחוק ולכולן זה טוב! אנחנו אימהות עובדות ורובנו עם זאטוטים קטנים .. כבר התרגלנו לסגנון הלמידה והתאמנו אותו לשגרת החיים העמוסה שלנו כנשים עובדות , אימהות וסטודנטיות.. כולנו נרשמנו בקלות ללימודים בידיעה שהלימודים בזום בגלל מצב הקורונה.. לרובנו יש נסיעה של מעל כשעה למכללה.. זה פשוט נטל ומוריד מהמוטיבציה הלימודית שלנו.. איכות ההקשבה והלמידה שלנו דרך הזום יעילה פי כמה וכמה מלמידה אחרי נסיעה מתישה למכללה אחרי יום עבודה, חסך של הילדים בבית שבוודאי נהיה מוטרדות מכל צלצול שנקבל בזמן השיעור והמחשבה על נסיעה ארוכה חזרה הביתה אחרי יום מתיש- כל אלו ממש לא תורמים לאיכות הלמידה שלנו ולרמת המוטיבציה.
כידוע לנו, הגברים ממשיכים ללמוד בזום! האם יש הבדל בין נשים לגברים שאנחנו לא מודעת אליו?
האם יש תשובה הגיונית לשאלה מדוע לגברים ניתנה זכות בחירה ללמוד בזום או באופן פרונטלי ומאתנו הנשים נמנעה כל בחירה? בעיניים שלנו אנחנו רואות את המילה אפליה ואני סבורה שעוד רבים יראו את התמונה באופן הזה.
העניין מעלה את רמת התסכול שלנו כנשים וכסטודנטיות!
לצערנו הרב אנחנו נתקלות בחוסר הבנה ובאפליה מגדרית שהיא אסורה בשום מערכת וכל שכן במערכת חינוכית!
ד"ר הראל היקר, נשמח מאוד שתבינו כי לא תתכן אפליה כזו במוסד חינוכי ושתסייעו לנו לסיים את הסמסטר האחרון בקלות, בזום , לאופן שהורגלנו אליו מתחילת התואר ולסיכום, כמו שהוחלט לגבי הגברים !
בברכת בשורות טובות וסיום תואר בדרך מכובדת ומחייכת,
סטודנטיות שנה ב' סמסטר א ח ר ו ן שעד עכשיו הוכיחו את עצמן בלמידה מרחוק