מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית וקיים בה שלטון החוק. אולם, שלטון החוק לא מספיק נוקשה במקרים של אלימות במשפחה. ישנם מקרים רבים בהם הענישה לא מספיק חמורה ולא מרתיעה. תופעה זו מעמידה בסימן שאלה את הזכות הבסיסית של כל אזרח במדינה לחיות בביטחון. האלימות במשפחה גואה בתקופת הקורונה, ובפעמים רבות נראה שהבעיה נמצאת בפער שבין המשטרה לבתי המשפט ושירותי הרווחה. לא פעם העונשים מקלים עם האשמים, ומקרי האונס והרצח האחרונים מוכיחים כי גם מאסר לא תמיד מספק הגנה. כל עונש חייב להיות מותנה בטיפול ובמעקב.
הפיתרון שהעצומה מציעה
במדינה שיש בה שלטון חוק אנו רוצים לחיות בשלום וללא סכנה, במיוחד לא מהקרובים אלינו, וכאשר שישנה סכנה ממשית אנו מצפים שמירה והגנה מהממשלה – אך זה לא מתממש. אין אכיפה מספיק מרתיעה בתופעה של אלימות במשפחה, ומכך נובע שאנשים ממשיכים לפגוע ללא פחד ביצורים חסרי ישע, בידיעה שלאחר מכן לא יענשו בחומרה המתאימה למעשה.
לכן, אנו מציעות עונש ראוי ומרתיע לנאשמים - שיגרום לאזרחים לחשוש לבצע מעשה מבזה ומשפיל. לדוגמא: מאסרי עולם וסירוס.
בנוסף, אנו מציעות בדיקה כל כמה שנים בבתים של משפחות, על מנת למנוע פגיעה עתידית באחד מבני המשפחה, מכיוון שישנן משפחות שלא מדווחות על אלימות מכל סוג שהוא מתוך פחד וחשש לחייהם.