התחבורה הציבורית בישראל לא יעילה, לא מהירה וגם לא נגישה.
בימים אלו, בעוד שמדינות מתקדמות רבות מפתחות את תחום התחבורה הציבורית, מנגישות אותו ומייעלות אותו, מדינת ישראל נמצאת באותו מקום בו הייתה לפני עשרות שנים. בנוסף, בעקבות משבר הקורונה, אנשים נמנעים משימוש בתחבורה ציבורית מחשש להדבקה, והכבישים עמוסים יותר מאי פעם. נראה שהתחבורה הציבורית אינה בראש סדר העדיפויות של הממשלה - עבודות הכבישים, שכמעט לא קורות, נעשות באיטיות רבה, למשל הרכבת הקלה בתל אביב, והמחשבה על כיצד מצב הכבישים משפיע על איכות הסביבה בכלל לא בדיון היום-יומי.
איכות השירות, חוסר בקווים, ושעות לא נוחות אינן ידידותיות למשתמש, ואנו בטוחות שאנחנו לא היחידות שאינן מרוצות מהמצב, וזקוקות לשינוי בתחום. מאז ומתמיד, כל אדם זכאי ליכולת התניידות על מנת לממש את חופש התנועה שמגיע לנו. זכות זו נפגעת כאשר המדינה מסירה אחריות מניהול משבר התחבורה שאנו נמצאים בעיצומו וייעול התחבורה הציבורית.