אנו הורי ושחקני מועדון הכדורסל קריית עקרון חתומים על עצומה זו מתוך כאב ליבם של ילדנו ושלנו כתושבי קריית עקרון והסביבה.
לאחר תקופה רבת שנים בהן לא היה ייצוג הולם לענף הכדורסל ביישוב, קם בשנים האחרונות מועדון כדורסל תחת המתנ"ס המקומי, בתמיכת המועצה. הגיעה רוח חדשה ורעננה שהחייתה את הקהילה הספורטיבית והכדורסל בפרט.
ילדי המועדון ספגו ערכים ממעלה ראשונה, התגבשו, התמקצעו, חונכו למצוינות והפכו ליחידה אחת. בכל משחקי הליגה מילאנו את האולמות עד אפס מקום, כל חוגי הכדורסל היו בתפוסה מלאה, זכיה באליפויות, עליה לליגות בכירות, יציאות לפעילויות משותפות ותחושה חיובית של קהילתיות שררה על המגרש ומחוץ לו. השחקנים פרחו ונופפו בגאון בסמל המועדון שעבורם הוא בית .
כל אלו, עד פרוץ מגפת הקורונה שהגיעה ועצרה את הפעילות לאלתר. כאזרחים מן המניין ישבנו בבתים וחיכינו לסיום המגפה והחזרה לשגרה. כשבישרו משרד הבריאות והספורט על החזרה המיוחלת של שחקני הליגה התחרותית למגרשים, פנינו להנהלת המועדון בכדי לקבל מועד חזרה, שכן כל ילד וילדה נפגעו מקצועית ונפשית מעצם השהיית הפעילות, ויתרה מכך, כשראו את חבריהם לקבוצות המקבילות בארץ חוזרים להתאמן והם לא.
לא קיבלנו מענה ראוי לפניותינו, תחילה הפנתה הנהלת המתנ"ס אצבע מאשימה כלפי המאמן הראשי במועדון, וללא הסבר או ביסוס הולם החליטו כי הוא לא ימשיך בעבודתו. לאחר שבועיים בהם פנינו שוב ושוב במטרה לקבל מידע על הנעשה, ולנסות בכל זאת להחזיר את הפעילות במיידי נתקלנו ביחס מכפיר. פניותינו הרבות גרמו להנהלת המתנ"ס להפנות כעת את האצבע המאשימה כלפינו. כלומר, נענשנו על הרצון לקבל תשובות עבור עתיד ילדינו, כשבמקביל רובנו ממשיכים לשלם עבור פעילות שאיננה מתקיימת.
אנו מבינים כעת כי הנהלת המתנ"ס החליטה שלא להחזיר את פעילות המועדון עד לפתיחת העונה הבאה, ובכוונתה להחליף את אנשי המקצוע במערכת ולהביא מאמנים ממועדון יריב לנו.
אנו, שחקנים והורים, לא מבינים איזה אינטרס עומד מאחורי החלטות אלו, ללא שיתוף, ללא הסברים וללא יחס הולם. כל אדם בר דעת יודע, דבר טוב לא מחליפים. המצב יוצר פגיעה אנושה בקשר בין השחקנים לצוות המקצועי, שהפכו למחנכים ומנטורים עבורם.
יתרה מזאת, פגיעה בתחושת הגאווה של הישוב. עד היום, הצליחו ילדינו להוכיח שהם מסוגלים להתמודד בגפם בכל אתגר, ולצאת מכל משימה כשידם על העליונה למרות זאת, מחליטים לספח אותנו למועדון יריב.
אנו סבורים כי שחקני הליגה במועדון וילדי בית הספר לכדורסל אשר איבדו את ההכוונה ואת אנשי המקצוע שהיו עבורם מודל לחיקוי ועמוד התווך, על המגרש ובשאר תחומי החיים, יחפשו לתלות את יהבם בחוגים אחרים או במועדוני כדורסל שלא בישוב. חלקם אף יפסיק לעסוק בספורט.
בנוסף, כלקוחות התחלנו לאבד אמון במערכת שטרקה לנו את הדלת והתייחסה אלינו בצורה לא ראויה לאורך כל התהליך.
כהורים, אנו מחויבים לתת לשחקנים קרקע יציבה ואופק ראוי, במיוחד במצב הקיים, בוער בנו הצורך לתת דוגמא אישית לילדינו, ולהעביר מסר-שהקורונה לא ניצחה! שהשגרה נמשכת וחלומם להצליח בתחום הכדורסל עדיין קיים.
כיאה לשיטה הדמוקרטית על פיה מתנהל העולם המודרני, חשוב לשמוע את קול הבוחר. בלתי אפשרי להתעלם מהתמיכה הגורפת של כלל משתתפי מועדון הכדורסל המעוניין בהמשך העשייה ובהישארותו של הצוות הקיים.
רזוולט אמר כי "העולם שייך למי שנמצא בתוך הזירה עצמה". הקשיבו לשחקנים הנמצאים על המגרש, תנו את הבמה לילדינו, להביע את עמדתם הכנה והאמתית ואל תפגעו בכולנו.