בחודשים האחרונים (אפילו ואולי בגלל תקופת הקורונה), אנו מקבלים עשרות פניות מאנשים פרטיים שנפגעים ממידע משפטי שמופיע עליהם בתוצאות החיפוש.
כידוע, כל מסמך משפטי, שאין עליו צו איסור פרסום, יכול להיות נגיש לציבור מתוקף "זכות הציבור לדעת".
ישנם לא מעט אתרים משפטיים (תקדין, רולינג, פסקדין, פסיקה וכו'), שאוגרים אוטומטית את המידע מהמאגרים של בתי המשפט ומפרסמים את המסמכים בצורה אוטומטית.
אותם אתרים, מסחריים ברובם, בנויים בצורה טכנית, כך שהם מקודמים ב- google תחת השמות של האנשים המופיעים במסמכים אליה.
פונים אלינו לא אחת אנשים, שהאזכור ה-1 שמופיע ב- google תחת שמם הוא מידע משפטי.
לפעמים מדובר במידע מאוד ישן (15 שנים ומעלה) ולפעמים אותם נפגעים הם בכלל בצד התובע (למשל, עובד שתובע את מעסיקו).
אין צורך לציין את הפגיעה האנושה במוניטין של אותם אנשים, שגם אם הם היו בצד הלא נכון של החוק, אין שום סיבה שהמידע הזה ירדוף את שמם גם היום ואולי אף לנצח.
אפילו אם הם ישבו בכלא, לדעתנו, צריכה להיות להם הזכות להישכח ולהשתקם - מבלי שיאלצו להחליף שם.
זאת הסיבה שבאיחוד האירופי כבר אימצו את ה"זכות להישכח" - פסיקה שמחייבת את google להסיר מתוצאות החיפוש מידע ישן/לא רלוונטי - בדיוק מהסוג הזה.
יש לציין כי האתרים המשפטיים ברובם מסירים את המידע (או לפחות את השם) לאחר שאנו פונים אליהם בצורה מסודרת ומנומקת.
אך יש אתר בשם תולעת המשפט - שבעל האתר, באופן עקרוני/אידיאולוגי, אינו מוכן להסיר שום מידע - בין אם אנו פונים אליו ובין אם הנפגעים (ראו תמונת מסך להתכתבות איתו - תמיד הוא שולח לפנות לכתובת מייל לכאורה אנונימית)
לצערנו, החוק בישראל עומד לצידו והוא יכול להמשיך לפרסם מידע משפטי, לעיתים אינטימי ואישי (כמו מידע רפואי או מספר תעודת זהות), מבלי שיידרש להסירו - גם אם מדובר, כאמור, במידה ישן נושן.
אי לכך, כשאנחנו כבר עמוק ב- 2020, אנו מבקשים דרכך לקדם הצעת חוק שלא תאפשר נגישות למידע כזה, לפחות לא דרך תוצאות החיפוש.
נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ולהגיע לדיונים בנושא אם צריך. אודה להתייחסותכם.