החברה הישראלית חווה משבר ערכי, כאשר ערכים שעד לאחרונה היו בלב הקונצנזוס נרמסים, תוך שהאלימות גואה ופוגעת בכל. ההשראה לעצומה הזאת מגיעה מתורת האי-אלימות של מורשת גנדהי. ערכי היסוד של גנדהי הם 1. אהימסה - אי אלימות. 2. סטיה - אמת, יושר, יושרה. 3. אסטייה - אי גניבה. 4. ברהמצ'ריה - נזירות. 5. אפריגרהא - העדר צבירה והסתפקות במועט. הערכים האלה מקבילים לחמש מתוך עשרת הדברות: אי-אלימות - לא תרצח. אמת - לא תענה ברעך עד שקר. אי גניבה - לא תגנוב. נזירות - לא תנאף. הסתפקות במועט - לא תחמוד. אני סבור כי חמשת הערכים האלה הם חוצי גבולות מגזריים ודתיים, ומזמין את כלל הציבור הישראלי, חילוניים ודתיים, יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים לחתום על הקוד האתי הפשוט הזה.
"אני אחתור לאי אלימות, יושר ויושרה, לא אגנוב, אחתור למתינות בסיפוק התשוקות ולהסתפקות במועט".
The solution
במידה והערכים האלה, כלומר חמשת הדיברות, יזכו לתמיכה רחבה בציבור הישראלי, הדבר יחזק מאד את ערכי היסוד של החברה הישראלית, יצמצם את האלימות, יחזק את היושרה ויחזק את הבסיס הערכי של מדינת ישראל לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל.