שלום לכם שמנמנים מתמידים!
יש לי וידוי גם אני שמנמן, אבל מתמיד כבר לא, למה אתם שואלים? נתחיל מההתחלה!
הפעם הראשונה שפגשתי את יומנגס, התחילה בדרך לשם, אני ואח שלי בדרך לסניף רופין, והוא מדבר עוד על ימים שהסניף הזה היה בקלנסווה, איך הוא וחברים שלו היו יושבים עם הבעלים אחרי שפינק אותם באמפנדס משובחים, ומדבר איתם על הרעיונות של ההמבורגרים המיוחדים ,שכולנו כבר יכולים לדקלם אותם, מגיעים לרופין, מקום חי, מלא אווירה, משפחתי, מרגיש בבית. מחכים להיכנס כי המקום מפוצץ, ותוך כדי קוראים את המשפטים האלה שכל אחד מאיתנו זוכר לפחות כמה מהם, "אני לא אוכל את האוכל של האוכל שלי" "בשר זה נצח" " לאכול רק בשביל לשבוע זה כמו לעשות סקס רק בשביל להביא ילדים", כי הרי ידוע שאין משהו שמעביר זמן המתנה טוב יותר מלצחוק על טבעונים, מעבר למשפטים, הציורים על הקירות ועל התקרה, שכל פעם אתה מגלה משהו חדש שלא שמת לב אליו. מתיישבים, וכעבור דקה או שתיים עוד בן אדם שלא הכרת לפני, מתיישב איתך בשולחן, מציג את עצמו, ושואל מה הוא מביא לך לאכול, לא חברה, זה לא היה אבא שהלך להביא חלב, זה הוא המלצר כמובן! המלצר הכי בקיא בתפריט שיכול להיות, אתה אומר לו מה הטעם שלך, והוא מתאים לך את ההמבורגר הנכון בשבילך! עם התוספות הכי מחמיאות שיש למנה כמובן.
ההמבורגר מגיע,הפיני המהולל ,ושני מזרקי מייפל נעוצים בו, מקס ברנר? לא! אהבה ממבט ראשון? כן! וכמובן הר של צ'יפס שכמעט מסתיר את כל ההמבורגר, כן, אני מדבר על הצ'יפס הישן, הדק, השמנוני, (מי שנעלב מהתיאור זה לא הגודל זה הטכניקה;) מהביס הראשון כבר ידעתי שלכאן אני הולך לחזור, והרבה! רופין היה הבית השני שלנו, הרבה חוויות יפות, ישיבות עם חברים שבחיים לא אשכח, דייט ראשון, ואיך אפשר לשכוח את הסאנחיר ווא יא ג'מיל, הדילמה האם להצטרף בשירה או לא פגשה את כולנו. מי לא זוכר את האתגר המטורף, 200 שקל כניסה 400 אם אתה מקיא, אם הייתם שמנמנים אמיתיים אין מצב שלא דיברתם על זה עם החברה שלכם שאולי תנסו את זה אבל השתפנתם ברגע האחרון. מאז יומנגס עברו הרבה, הרבה אתגרים, הרבה סניפים, הרשת רק גדלה וגדלה ולכולנו זה עשה טוב בלב, אבל בדרך משהו קרה, לאט לאט משהו הלך לאיבוד, המחירים שלא הפסיקו לעלות, הצ'יפס החדש שהפך להיות ברירת המחדל ולא רק אופציה, הציורים על הקיר והמשפטים שאהבנו שלא המשיכו כשרופין נסגר:( האתגרים והזוכים של כל סניף, ההטבות השוות שהפכו להטבות על תוספות, שגם הן כמובן כפופות למה שכתוב באותיות הקטנות, והשירות של המלצרים שהפך להיות כמו בכל מסעדה רגילה וקרה, כי זה מה שקרה ליומנגס שהפכה ממקום כמו בית, למקום כמו כל מקום. מסעדת המבורגרים שמציעה המבורגר שאין בו כבר משהו מיוחד אל מול המתחרים שלה, במחיר שהמתחרים לא יעזו לבקש, אולי זאת הסיבה שמלהגיע פעם בשבוע, אנחנו מגיעים רק כשיש לנו הטבת יום הולדת פעם בשנה.