היום יצאה החלטה של בית הדין לענייני עבודה שאומרת שלא לומדים 9 ימים נוספים.
יש הרבה דעות על העניין, הרבה תגובות. יש כאלה שבעד המלחמה של המורים, יש כאלה שנגדה. ויש כאלה כמונו, שהם בעדה לחלוטין- רק לא עכשיו.
מדינת ישראל נמצאת בעת צרה. בזמן קשה, לכולם. כולנו באותה סירה, נכון? זה מה שכולם אומרים.
משרד החינוך והמורים היקרים,
אתם מדהימים ואנחנו בתור תלמידים מעריכים אתכם מאוד אפילו אם זה תמיד לא נראה כך. אבל זה לדעתנו לא הגיוני שעכשיו, כשהקורונה דופקת על דלת הבית של כולנו (וגם על דלת מוסדות החינוך), אתם תחליטו להילחם. אנחנו בעד צדק ושוויון והכי בעד (!!!) המורים בעולם. אנחנו רוצים להגן על הזכויות שלהם.
אבל למה עכשיו?
אנחנו בטוחים שהרבה מכם מלמדים לא בשביל כסף, לא בשביל שכר. אלא בשביל לחנך ולהשפיע.
ובכן, חדשות טובות. יש לכם הזדמנות גדולה מאוד להוכיח למדינה ולשמש דוגמה אישית לכל תלמידי מדינת ישראל איך נוהגים בעת צרה ובזמן משבר.
בזמנים האלה, אנחנו צריכים אתכם איתנו. בבית הספר, אנחנו בתור תלמידים מרגישים בטוחים ויודעים שיש מי ששומר עלינו ומהווה מעין יציבות בזמן המאתגר הזה.
ולתלמידים שבנינו?
אתם לא רוצים לסיים את השנה כמו שצריך? אתם לא רוצים קצת אי של וודאות בתוך כל אי הוודאות? אנחנו לא מבקשים מסיבות סיום, ימי כיף, או טיולים. רק להיות שם ולסיים את זה בטעם טוב, כמו שצריך.