כיום במדינת ישראל קיים חוק בו כל אישה שנכנסה להריון ורוצה להפסיק אותו, מחוייבת לעבור ועדה שתקבע בשבילה האם היא יכולה לבצע הפלה או לא. הוועדה מונה שלושה אנשים - רופא מומחה במיילדות ובגניקולוגיה, רופא מומחה נוסף ועובד סוציאלי, ובין חברי הוועדה חייבת להיות לפחות אישה אחת אם לא יותר. ישנם קריטריונים ולפיהם, אם אישה בהריון עומדת בהם, היא רשאית לעבור הפלה בעזרת אישורה של הוועדה. נשים רבות בישראל מוחות נגד ועדה זו, בטענה שהן רוצות להיות אחראיות על גופן ולקבל החלטות הרות גורל שכאלה על דעת עצמן. הבעיה מתקיימת בכל הארץ וגם במדינות בעולם. החוק חוקק בישראל בשנת 1977 ומתקיים עד היום. הגורם הרלוונטי לבעיה הוא משרד הבריאות. חוק זה פוגע בזכות לפרטיות, בזכות של כל אדם לחיות ללא חשיפה/חדירה/התערבות לחייו, לגופו ולחפציו. זכות נוספת שנפגעת היא הזכות לחירות ובתוכה חופש המצפון. חופש המצפון מציין שלכל אדם יש את החופש להחזיק בדעותיו בתחום המוסר והערכים ולפעול או לסרב לפעול על פי הם.
נושא זה הינו טעון וחשוב בעינינו, אנחנו מודעות חברתית למצב וחושבות שלא ניתן לתת לאחרים להחליט על חייהם וגופם של אחרים ועל החלטות כה אישיות. זוהי חדירה לא רציונלית לפרטיות. אנחנו רוצות עתיד טוב יותר בשביל נשים שרוצות לקבל החלטות על חייהן באופן עצמאי.
The solution
במצב הנוכחי, אישה צריכה ללכת ולפגוש וועדה המונה שלושה אנשים, הכוללת גברים. מצב זה יכול להביך את האישה גם כיוון שהיא כוללת גברים וגם מהסיבה שהיא מונה מספר לא מועט של אנשים. אנו מציעות את הפיתרון הבא - אישה שתרצה להפיל, תצטרך לעשות מפגש אישי של מפגש או שניים עם פסיכולוגית נקבה אחת בלבד. לפסיכולוגית תהיה את הסמכות לקבוע אם לאחר המפגשים עם האישה, היא תצטרך לפגוש עוד איש מקצוע כגון רופא, או שהיא כשירה לקבל החלטה זו בעצמה. הכנסת היא הגורם שיכול לחוקק מחדש את החוק ולקיים פיתרון זה.
הפיתרון עשוי לפתור את הבעיה כיוון, שבעזרת פיתרון זה נמנעת המבוכה מהאישה לפגוש אנשים שיוכלו לקבל החלטות על גופה והיא תוכל לסמוך ולהרגיש בנוח לשתף את הפסיכולוגית שתיתן לה הרגשה בטוחה. החיסרון האפשרי בפיתרון זה, הוא שההחלטה הסופית עדיין לא תהיה בידיה של האישה ועדיין יהיה גורם מקצועי שיגביל את האישה בקבלת החלטות על גופה.