מאז הקמתה של מדינת ישראל אין תחבורה ציבורית בשבת, ובתור אזרחים חילונים שזקוקים רבות לתחבורה הציבורית בשבת אין לנו קול בנושא. מכך הרבה זכויות דמוקרטיות שלנו נפגעות.
חופש התנועה - כיום בישראל , הציבור החילוני לא יכול להתנייד בשבת ללא רכב פרטי (למעט ערים ספציפיות) מה שאנשים רבים אינם יכולים לממן, וכתוצאה מכך אין להם איך להתנייד, גם לצורכי פנאי וגם במקרי חירום אישיים.
חופש דת ומדת - זוכות זאת נפגעת אצל כל אזרח חילוני . למה אנחנו כאזרחים חילונים צריכים להיות כפופים תחת דרישה דתית?
הזכות לחיים וביטחון - לעיתים רבות המחסור של תחבורה ציבורית בשבת גורם לאזרחים חילונים ללא רכב או בני נוער ללא רישיון לצאת לצמתים ולתפוס טרמפים ,מה שמסכן את חייהם. לא חסרים מקרי תקיפה, חטיפה , הטרדות מיניות ורצח בעקבות עלייה על טרמפ.
The solution
הפתרון שחשבנו עליו הוא שהכנסת תחוקק חוק המחייב כל מועצה ועירייה לקיים בחירות סקר האם לקיים או לא לקיים תחבורה ציבורית בשבת ובאיזה תדירות. הרשויות היו כפופות לבחירות אלה והבחירות היו פעם ב5 שנים.
פתרון זה ייתן לציבור להחליט על תחבורה ציבורית במקום מגוריו וייתן לציבור החילוני יכולת להשפיע וליצור תחבורה ציבורית בשבת .
במידה ונצליח התושבים באותה עיר יוכלו להחליט על קיום התחבורה הציבורית בעיר שלהם ולהפוך את כל נושא התחבורה הציבורית בשבת לנגישה . ערים בעלות החלטות דומות בנושא יוכלו לעשות שיתוף פעולה וליצור גם תחבורה ציבורית בין עירונית בשבת. בנוסף התחבורה הציבורית בשבת תהיה נתונה לשינויים לפי תדירות השימוש ותפעל בצורה יעילה שלא מבזבזת לשווא כספי ציבור.
במידה והתכנית תכשל היא עלולה לגרום למיעוט שלא רוצה תחבורה ציבורית בשבת בערים שבהן תוצאות הבחירות יהיו בעד תחבורה ציבורית בשבת ולהפך, לא לקבל את ההחלטה בעין חיובית, ומכך ויוכלו להיווצר מאבקים פנימיים בתוך הערים בין אזרחים, ואולי אפילו יחליטו אזרחים לעבור לערים בהם פועלים על פי אמונתם, מה שיגרום לפילוג פיזי בעם.