התחייבות מוסדות אקדמיים למתווה הלחימה

המכללה אמורה לשמש מוסד אקדמי אחראי, במיוחד בתקופות רגישות. אך ההתנהלות הנוכחית מצביעה על חוסר שקיפות, חוסר עקביות, וחוסר כבוד כלפי ציבור הסטודנטים.

שינוי הנחיות בהתראה של שעות ספורות, בשעות לילה מאוחרות, תוך התבססות על פרשנות פנימית שלא מופיעה במתווה הרשמי – זוהי התנהלות שמביכה מוסד חינוכי, ודאי בתקופה שבה נדרשת רגישות, לא בירוקרטיה נוקשה.

אנחנו מציעים פתרון פשוט, ברור, ואחראי:

1. עצירה מיידית של כל שינוי במתווה המקורי שנקבע לתקופת הלחימה – מתווה שבאחריות מלאה נכתב, פורסם, ואושר, והוא מחייב.

2. שמירה על כל ההתאמות שנקבעו בו: ביטול נוכחות, אפשרות להערכות חלופיות, זמינות ההקלטות – בדיוק כפי שנכתב, ללא תוספות או פרשנויות.

3. קביעת נוהל קבוע שימנע בעתיד שינויים חד-צדדיים בהתראה קצרה, תוך שיתוף מלא של נציגות הסטודנטים ומתן זמן היערכות סבירה

הדרישה שלנו איננה "הקלות" – אלא התנהלות נורמלית, שקופה, אחראית. מוסד אקדמי חייב להיות עוגן של יציבות, לא מקור לאי ודאות.

אם נצליח – ניצור תקדים של אחריות מערכתית: שהנהלה לא יכולה לפעול באופן שרירותי, ושהסטודנטים אינם קהל שבוי אלא שותפים בתהליך.

אם ניכשל – נשלח מסר ברור: שגם כשניתן מתווה, אין שום ערבות שהוא יכובד. שאין משמעות למילה שניתנת, ולזמן שמושקע מהצד שלנו.

מוסד חינוכי אמור ללמד מהי אחריות – לא לשמש דוגמה הפוכה.